1. מתחילים מלספר את הסיפור על מנת שהילדים יכירו אותו ויפנימו את המסר.
2. אחרי כמה פעמים שמספרים את הסיפור , מספרים אותו שוב הפעם עם דמויות.
3. בקבוצה קטנה יושבים ומנהלים דיון וכל ילד אומר מה זה ארגז בעיניו, למה הוא היה הופך אותו.
4. אחרי שכל ילד אמר למה הוא היה רוצה להפוך את הארגז, כל ילד מקבל ארגז משלו. לילדים גדולים נותנים לקשט וליצור בעצמם את הארגז שהם חלמו עליו ולהפוך אותו למה שהם רצו, לילדים קטנים יותר נותנים את הארגז לקחת הביתה וליצור בעזרת ההורים את ה”זה לא ארגז” של הילד.
5. אחרי שכל הילדים הכינו את הארגז שלהם עושים תערוכה של כל הארגזים. בהתחלה כל ילד מציג את הארגז שלו ואומר למה הוא הפך אותו, אחרי זה מסדרים הכל בפינה בגן, מדפיסים שלטים עם מה שאמרו הילדים על הארגז ומזמינים את ההורים לתערוכה.
6. בפעילות הבאה מתמקדים בדברים שהארגז נהפך אליהם בספר ומנצלים את הספר על מנת לחקור על דברים שונים (על כל אלמנט חוקרים יומיים-שלושה). מתחילים לפי הסדר: בהתחלה חוקרים על מכונית- ממה עשויה מכונית? מתי הומצאה המכונית הראשונה?
   האלמנט הבא הוא הר- נותנים לילדים לחקור על הרים בישראל, אפשר גם שהגננת פשוט תלמד את הילדים על הרים בישראל. אחר כך חוקרים על רובוטים כמה ימים, ואז על שריפות או כבאיות, חללית וכך הלאה על כל האלמנטים.
   מנסים לתת לילדים לחקור בעצמם בעזרת סרטונים, תמונות ועובדות שהגננת מקריאה. בהתאם לגיל הילדים, אפשר לתת לכל קבוצת ילדים לחקור אלמנט אחר בסיפור ואז ללמד את כל הגן על מה שחקרו.
7. מכינים מארגז קופסת מישוש- מכניסים לתוכו את כל החפצים מהספר (מכונית, רובוט, בית, חללית, וכו’) והילדים צריכים למשש ולנחש מה זה. זה מתאים במיוחד לילדים קטנים, אבל גם ילדים יותר גדולים יכולים להנות מזה.
8. משחק הפנטומימה- בוחרים ילד אחד נותנים לו אלמנט מהספר שהוא צריך להציג ושאר הילדים צריכים לנחש איזה אלמנט זה.
9. משחק הניחושים- שמים לאחד הילדים כתר עם אחד האלמנטים מהספר, הוא צריך לשאול את שאר הילדים שאלות של כן ולא והילד צריך לנחש מה יש לו על הכתר.

The post מערך בעקבות הספר “זה לא ארגז” מאת אנטואנט פורטיס appeared first on להגשים חלומות ע.ר. - איחוד גני ילדים - איגוד הגנים הפרטיים - ארגון הגנים הפרטיים - איחוד הגנים הפרטיים - גני ילדים.

אני מאוד אוהבת לספר את הספר הזה בתחילת שנה, מספר רב של פעמים.
הוא מתאים במיוחד לילדים מגיל 2.5 ועד 6 שנים.

1. תמיד רצוי להתחיל מלספר את הסיפור מהספר, להראות את האיורים ולשאול את הילדים שאלות (למשל: איך הם ירגישו עם התיק יבכה? האם תיק יכול לבכות?)
2. אחרי כמה פעמים שהקראתן את הסיפור והילדים מכירים אותו אפשר להוסיף אביזרים ולהשתמש בהם בזמן ההקראה: לצייר או לצלם מהספר את הדמויות או לקחת אביזרים מתאימים (תיק, כוס, כיסא) ולצייר עליהם פנים בוכות כמו בספר.
3. אחרי כמה פעמים שמספרים את הסיפור עם הדמויות, אפשר לספר והילדים ימחיזו את זה.
4. כשמספרים את הסיפור לשאול את הילדים: מה הם היו אומרים לילד שבוכה? לחפצים שבוכים? איך אפשר לעזור לו להתרגל לגן?
5. פעילות נוספת שאפשר לעשות זה לצייר עם הילדים שלט לכניסה לגן שעליו כתוב “גן השמחים” ובו כולם מחיכים.
6. לשחק את המשחק “מה חסר בגנינו הקטן” עם חפצים מהסיפור.
7. מחלקים לילדים שלטים עם דמויות מהסיפור, פעם אחת צוחקת ופעם אחת בוכה (שלט עם תיק בוכה ושלט עם תיק צוחק, שלט עם כיסא בוכה ושלט עם כיסא צוחק). הגננת מעלה סיטואציות שונות והילדים צריכים להרים את השלט שמתאים בעיניהם: האם זה מצחיק או מעציב.

רעיונות ליצירות בעקבות הנושא:

• כל ילד מכין לו חפץ בוכה- תיק שעליו הוא מדביק פנים בוכות, כוס עם פנים בוכות וכדומה.
• קישוט החפצים של הגן עם חיות (מתלים מחייכים, כיסא מחייך וכו’).
• צביעה והכנה של דמויות הסיפור להמחזה.
• צביעה בצבעים משמחים ואחריה צביעה בצבעים עצובים לפי בחירתו והחלטתו של הילד.
• מסכה בוכה ומסכה צוחקת שהילד יצבע ויכין ויוכל בכל יום להחליט איזו מסכה הוא שם.

The post מערך בעקבות הספר “גן הבוכים” appeared first on להגשים חלומות ע.ר. - איחוד גני ילדים - איגוד הגנים הפרטיים - ארגון הגנים הפרטיים - איחוד הגנים הפרטיים - גני ילדים.